ר֭וּחִי זָ֣רָה לְאִשְׁתִּ֑י וְ֝חַנֹּתִ֗י לִבְנֵ֥י בִטְנִֽי׃

רוחי. רצוני בדבר התשמיש זרה לאשתי ולא תאבה לעשותה ואף כי אחנן לה להעמיד פרי בטן מ״מ אינה נשמעת לי:

רוחי. רצוני כמו הנני נותן בו רוח (ישעיה לו):

וחנותי. מל׳ תחנה:

רוחי זרה גם לאשתי, וחנותי ותחנוני זרה גם לבני בטני. שהם בני הבנים. או שהיה לו עוד בנים מפלגשים:

וחנותי לבני בטני. הרצון בזה עם היותי חונן אותה מאד הוא בעבור כני בטני ר"ל כדי שאעמיד ממנה בנים או יהיה חנותי מקור כמו השכח חנות אל והרצון בזה שהייתי חונן, אותה בעבור שאעמיד ממנה בנים זר הוא לה ואינ' מתרצת כלל לי ואיפשר שהיו לו עתה בנים כי לא ידענו הזמן אשר היה מעת אבדן בניו עד עת התוכחו עם רעיו ויהיה פירושו ומה שאני חונן בני הוא זר להם: