יַ֤חַד ׀ יָ֘בֹ֤אוּ גְדוּדָ֗יו וַיָּסֹ֣לּוּ עָלַ֣י דַּרְכָּ֑ם וַיַּחֲנ֖וּ סָבִ֣יב לְאׇהֳלִֽי׃

ויסולו - מן סלון ממאיר כמו: הנני שך את דרכך בסירים מן כמשוכת חדק. וכן: דרכי סורר מן סירים.

יחד. כל גדודי המכאובות באו כאחת והלכו בדרך סלולה וכבושה ולא תעה מי מהם בדרך מהלכו והמה חונים סביב לאהלי ולא הלכו להם מיד:

גדודיו. מחנות:

ויסלו. מל׳ מסילה ודרך כבושה:

יחד יבואו גדודיו. שלח עלי את גדודיו. וכולם יבואו עלי למלחמה.

ויכבשו את דרכם עלי עד שחנו סביב לאהלי. ורמז בזה אם על גדודי שבא וכשדים שגרה עליו אף ה' בראשונה. אם על ריעיו שהם ג"כ גדודי אף ה' אשר יחשבו אותו כאחד מצוררי ה' המכחישים השגחתו. והמה לוחמים בו בדברים קשים ומרים בקנאתם לה':

גדודיו. גדודי הצרות:

ויסלו עלי דרכם. באורח הדרוכה והסלולה לרוב ההליכה בה: