אִיּוֹב ט״ו · ה׳

יאלף - עניינו פיך ילמד בן אדם ויודיענו עונך.

כי יאלף. אמרי פיך ילמד את עוונך לזולת ר״ל דבר העון אשר בך אשר תחשוב כי שוא עבוד אלהים הנה העון הזה תלמד לזולת לאחוז בה גם הוא:

ותבחר. אבל בחרת לשון ערמה להסתיר הדבר במתק אמרי המליצה ולא תאמרנה בפה מלא ותתהפך במלים אולם מתוך הדברים נראה הכוונה:

יאלף. ילמד כמו פן תאלף ארחותיו (משלי כ״ב:כ״ה):

כי יאלף, מוסיף לאמר שאחר שעונך אלף את פיך, שאתה מדבר דבריך ברגילות גדול שמזה נראה שכבר חשבת ושנית ושלשת דברי מינות האלה זה זמן כביר, עד שעונך הרגיל את פיך לדברם במהירות, ויותר מזה ממה שתבחר לשון ערומים שתדבר דבריך בלשון פילוסופי, שזה מורה שלא נפלו דברים אלה מפיך במקרה מרוב הצער והיסורים, רק אחרי עיון ושקידה ימים רבים, א"כ הלא: