וַיִּשְׁכּ֤וֹן ׀ עָ֘רִ֤ים נִכְחָד֗וֹת בָּ֭תִּים לֹא־יֵ֣שְׁבוּ לָ֑מוֹ אֲשֶׁ֖ר הִתְעַתְּד֣וּ לְגַלִּֽים׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וישכון. שכן בערים נגזרות ונחרבות כי בנה אותם לעצמו כדרך הגדולים אשר יבנו ערים נחרבות להיות להם לשם וכמ״ש (לעיל ג) הבונים חרבות למו:
בתים. שכן בבתים אשר לא היו ראוים לשבת בהם אשר הוכנו והוזמנו להיות גלים ודגורין כדרך החורבות:
נכחדות. נגזרות ונכרתות רמו ותכחד מן הארץ (שמות ט׳:ט״ו):
למו. להם ר״ל בהם:
התעתדו. הוזמנו:
לגלים. ענין תל ודגור:
וישכון, והגם שהרשע הזה שוכן בערים נכחדות, שמרוב פחדו מתירא לשבת בעיר מושב בין אנשים, פן יגזלו ממונו ורכושו, ושוכן בערי חורב, אשר שם יש בתים לא ישבו, בתים שאין ראוים למושב, רק שהתעתדו לגלים, שחושב ששם לא ימצאוהו אדם, וגם שמרוב פחדו על ממונו מקמץ מלבנות בית ושוכן במערות וצחיחים ובגלים חרבות, בכ"ז.
אשר התעתדו לגלים. אשר היו עתידים לגלים:
נצי'. ר"ל שממון:
