אִיּוֹב ט״ו · כ׳

מתחולל - מן חיל כיולדה.

ומספר שנים - שיוקם בהם ממנו.

כל ימי רשע. וזהו הדבר אשר ראיתי אני מה שקבלו החכמים ההם מאבותם אשר כל ימי הרשע מלאים מפחד עם כי יצלח דואג הוא בכל עת פן יגיעהו הרע ומספר השנים אשר נצפנו להצלחת העריץ ימלאו חלחלה וכפל הדבר במ״ש:

מתחולל. מל׳ חלחלה ורעד:

נצפנו. נסתרו:

לעריץ. לחזק כמו עריצי גוים (יחזקאל כ״ח:ז׳) ור״ל החזק ברשע:

כל, עתה בא להשיב לו על השאלה החדשה אשר הניח, ממה שאנו רואים שיש רשע וטוב לו, (כי הוכוח שעד עתה היה על השאלה של צדיק ורע לו) ודעת אליפז בזה, שההצלחה האמתיית אינה הצלחה החיצונה הנראית לעינים מהעושר והתענוגים, רק ההצלחה הפנימית. אם הוא שוקט ושלו בלבבו ושמח בחלקו, והצלחה הזאת נעדרת מן הרשע לפי דעת אליפז, שהגם שידמה לנו שהוא מצליח, לבבו תמיד כים נגרש מלא פחד וחיל ורעדה, כי לבבו מנבא לו שרעות מעותדות לבא עליו, וז"ש כל ימי רשע הוא מתחולל, היינו שמלא חיל ורעדה, ומספר שנים אשר נצפנו לעריץ הוא מתחולל ומפחד תמיד:

מתחולל. מעניין חיל כיולדה:

לעריץ. הוא הרשע ונקרא כן בהיותו תקיף ועורץ שאר האנשים: