וְ֭הוּא כְּרָקָ֣ב יִבְלֶ֑ה כְּ֝בֶ֗גֶד אֲכָ֣לוֹ עָֽשׁ׃

והוא. הלא הגוף הנרדף ממך הלא יבלה ויושחת כדבר הנרקב וכבגד אשר אכלו התולעת וכי כבודך היא זו לרדוף אחר בריה שפלה כזאת:

יבלה. מל׳ בליה ורקבון:

עש. כן שמו של התולעת האוכל הבגדים וכן כבגד יאכלם עש (ישעיהו נ״א:ח׳):

הוא כרקב יבלה. שכח הבליה והרקב נמצא בו בעצמו. וגם הוא כבגד אכלו עש. שנשחת ע"י משחית חוצה לו כן גוף האדם עלול להפסד. הן מצד מזגו והרכבתו הן מצד הסבות שחוצה לו:

כרקב. כעניין הנרקב שיבלה בקלות: