הֵ֣ן יִ֭קְטְלֵנִי (לא) [ל֣וֹ] אֲיַחֵ֑ל אַךְ־דְּ֝רָכַ֗י אֶל־פָּנָ֥יו אוֹכִֽיחַ׃

הן יקטלני. ר״ל אל תחשבו שצעקתי יורה שעל אשר אחשב שאבד׳ תוחלתי סרה ממני בעבור זה יראת ה׳ כי לא כן הוא כי אף אם יקטלני עוד אקוה לו לעדן את נפשי בתענוג הרוחני ומדוע א״כ תסור ממני היראה וכל דברי לא להתריס נגדו אך חפצי לברר דרכי לפניו לפלס אותם:

אל פניו. לפניו:

הן, ר"ל הכי אירא שיקטלני כשאדבר נגדו. הלא לו איחל הלא זאת תוחלתי שימהר להמיתני כדי שאפטר מן היסורים הקשים ממות.

אך דרכי אל פניו אוכיח, ואברר לו שאני צדיק בדיני, ובהפך: