אִיּוֹב י״ג · י״א

הלא שאתו - אשו כמו: והמשאת החלה, או כענין רומה על השמים.

הלא שאתו. שריפת להב אשר תבעת אתכם:

ופחדו וגו׳. ואיך תוכלו להצטדק במשפט:

שאתו. להב אשו כמו ותשא הארץ מפניו (נחום ח):

תבעת. מל׳ בעתה וחרדה:

(יא-יב) הלא שאתו תבעת אתכם ודברתם רמיה מצד יראתו לבד, לא מצד שאתם מחליטים כן בלבכם. ודלתות הכתוב מקבילים, הלא שאתו תבעת אתכם זכרוניכם משלי אפר, ופחדו יפול עליכם לגבי חומר גביכם. ר"ל שתדברו רמיה. או מצד יראת רוממותו ושאתו. או מצד יראת ופחד ענשו. שתבעת אתכם שאתו וגדולתו מצד שתחשבו שפלת ערככם נגד גדולתו. שזכרוניכם משולים כאפר נגדו. כענין מ"ש הנה הואלתי לדבר אל ה' ואנכי עפר ואפר, שמצד זה תבעת אתכם שאתו. או שתפחדו פחד העונש כי יוכל להשוות גביכם לגבי חומר. מצייר שהאדם הוא נברא מן החומר והוא דומה כגב וגובה היוצא מן החומר. וכשמסלקים הגב משוים אותו שישוה עם יתר החומר שאצלו. כן יוכל להשיב את גופכם שהוא עפר מן האדמה שישוה אל האדמה שאצלו ולא יוכר ממנו רושם כלל. ומצד זה פחדתם וחנפתם לדבר מהתלות:

שאתו. התנשאותו ורוממותו: