וַ֭תֹּאמֶר זַ֣ךְ לִקְחִ֑י וּ֝בַ֗ר הָיִ֥יתִי בְעֵינֶֽיךָ׃

ותאמר זך לקחי. תאמר אל מול המקום הנה למוד הרגל דרכי היא זכה וברורה וגם בעיניך אני בר ונקי ר״ל יודע אתה שהדין עמדי ותעשוק גמולי:

לקחי. ענין הלימוד וההרגל כמו הלוקחים לשונם (ירמי׳ כג):

ובר. ברור ונקי:

ותאמר, תעיז לאמר זך לקחי שהלקח שלך והלמודים שהצעת להכחיש את ההשגחה והבחירה הוא דבר זך וברור, זאת שנית תאמר בר הייתי בעיניך שאתה בעצמך בר ונבר ולא חטאת ונתיסרת בחנם, כל זה תוכל לומר לפני מתים שהם אנשים דלי חכמה וחלשים בדעת:

לקחי. נמוסי והנהגתי אשר אני מתנהג בה:

ובר. נקי: