יָדֶ֣יךָ עִ֭צְּבוּנִי וַֽיַּעֲשׂ֑וּנִי יַ֥חַד סָ֝בִ֗יב וַֽתְּבַלְּעֵֽנִי׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
עצבוני - רובי המפרשים אמרו: כי עצבוני הוא מלשון קדר בראו מיתרי הגוף ופי' ותבלעני, שהוא מן כסוי על הקרבים המכוסים. והנכון בעיני: שפירוש ידיך כמו: יד ה' הויה.
ועצבוני - כמשמעו.
גם ויעשוני - כמו הנני עושה את כל מעניך ועשותם רשעים. גם ותבלעני כמשמעו.
ידיך עצבוני. ומדוע א״כ מכות ידיך העציבו אותי וכתשו אותי ובאו כולם יחד סביבי ותשחית אותי בהם ומה זה מהרת:
עצבוני. מלשון עצבון:
ויעשוני. ענין כתישה כמו הנני עושה את כל מעניך (צפניה ג׳:י״ט):
ידיך, מבאר את דבריו ואמר, הלא אתה אינך דומה כפועל אחר אשר אחר יגמור את מעשהו אז ידו מסולקת ממנה ואין עוד הפעולה ברשותו ואינו צריך אליו כי עומד ומתקיים בעצמו, לא כן אתה כי ידיך אשר עשוני ועצבוני היינו שעשו את עצבי ודמותי, הם עומדים יחד סביב, שכמו ששמת ידך עלי בעת היצירה לצורך הוייתי, כן הם סביבי לצורך קיומי, באופן שגם אחר שנבראתי כל תנועותי תלוים ממך, וכל אשר אעשה מיוחס לידיך המניעים אותי אל המעשה הזאת ואין לי שום אפשריות ובחירה לעשות דבר רק כפי שיכריחוני ידיך אשר הם יסובבו כל תנועותי, וא"כ איך תבלעני ע"י מה שחטאתי אחר שזה נעשה ע"י ידיך:
עצבוני. ציירוני כטעם עצביהם כסף וזהב שהם הצלמי' אשר הם מצויירים לפי הצורה אשר ירצו לעשותם ורמז בה אל הכח המצייר אשר נתן הש"י בזרע ומעניין זה ארז"ל אין מעציבין את הקטן:
ותבלעני. ותשחיתני:
