הֲט֤וֹב לְךָ֨ ׀ כִּֽי־תַעֲשֹׁ֗ק כִּֽי־תִ֭מְאַס יְגִ֣יעַ כַּפֶּ֑יךָ וְעַל־עֲצַ֖ת רְשָׁעִ֣ים הוֹפָֽעְתָּ׃

ועל עצת - כאילו הופעת על עצת רשעים.

הטוב לך. וכי טוב בעיניך אשר תעשוק גוף האדם על לא חמס:

כי תמאס. מוסב על הטוב לך לומר וכי טוב לך אשר תמאס פועל ידיך הלא מחוק הפועל לאהוב מעשה ידיו ולא למאסם:

ועל עצת רשעים. ובי טוב לך שתופיע על עצת רשעים ר״ל שתגיע אליהם זהרך בעצתם עד שישלימוה וכאומר מדוע תעשוק הצדיק ותעשה חסד לרשע אשר שניהם לא יצדקו:

תעשוק. ענין גזל:

הופעת. הארת וזרחת:

הטוב, הנה מה שהצדיקים מעונים ביסורים ורוע הסדר הנשקף עי"ז בהנהגה, לא ימלט מאחד משלש חלוקות, או שנאמר שאין יכולת בידו להשגיח, וזה כבר בארו כולם שא"א ליחס אל ה' חסרון יכולת, ולא נשאר שנאמר רק או שאינו רוצה להשגיח ולסדר עניני בני אדם, וזה יהיה או על צד העשק והקנאה, כמי שעוזב מלעשות משפט ולעזור לחברו ע"י רוע טבעו ורשעו וקנאתו. ועז"א הטוב לך כי תעשק, או שאינו רוצה להשגיח ולסדר מעשי ב"א מצד היותם נבזים ושפלים בעיניו כמו שלא ישגיח האדם על הנהגת החתולים שבביתו, וזה ג"כ לא טוב שתמאס יגיע כפיך, לא נשאר שנאמר רק שהוא משגיח עליהם ומה שמביא יסורים על הצדיק הוא מפני שחטא כנגדו ובאו היסורין ע"ד הדין והעונש, ע"ז שואל הלא על עצת רשעים הופעת, הלא העצה שיעצו הרשעים להרשיע מאתך יצאה ואתה הופעת את אורך עליה, כי מהופעת ידיעתך הקדומה שידעת שירשיעו הם מוכרחים להרשיע ולא בבחירתם יעצו להדיח, וא"כ מדוע יענשו.

הופעת. עניינו ההבטחה וההשגחה או יהיה עניינו אורה וזוהר, ר"ל שיגיע לרשעים בעצתם אורך וזוהרך עד שישלימוה: