וַיֹּ֧אמֶר יְהֹוָ֛ה אֶל־הַשָּׂטָ֖ן מֵאַ֣יִן תָּבֹ֑א וַיַּ֨עַן הַשָּׂטָ֤ן אֶת־יְהֹוָה֙ וַיֹּאמַ֔ר מִשּׁ֣וּט בָּאָ֔רֶץ וּמֵֽהִתְהַלֵּ֖ךְ בָּֽהּ׃

משוט - כמו: סבוב וכמוהו: שוטטו בחוצות ירושלים ועניין בארץ בכל העולם, כמו: התהלכנו בארץ:

מאין תבוא. מאיזה מקום אתה בא ולפי שאין רשות לקטן לדבר עד שיתחיל עמו הגדול לזה פתח עמו ושאלו:

משוט. בא אני מן השטיטה בארץ ומן ההתהלכות בה וכפל הדבר במלות שונות לומר היטב חפשתי לראות מעשי בני האדם וכאומ׳ הנה מצאתי חבילות פשעי בני אדם:

משוט. ענין ההליכה אנה ואנה כמו שטו העם ולקטו (שם יא):

ויאמר ה' אל השטן באר במשל שה' שאל אל השטן מאין תבא, כי זה ההעדר וההפסד שהוא כחו של השטן אינו דבוק בנמצאים העליונים רק הוא מחובר בחומר לעולם, ולכן השיב משוט בארץ ומהתהלך בה, באר בזה,

• א) שההעדר וההפסד לא נמצאו רק בארץ לא בעליונים.

• ב) שנמצא בארץ דהיינו בבעלי חומר על שני אופנים,

• א) ההעדר הכולל המתמיד הדבוק בטבע הגשמיים שכל מורכב מתפרד וכל אדם ובע"ח מת בהכרח בבא קצו.

• ב) ההעדר הבא על צד המקרה, כמו שימות או יחלה ע"י רוב עסקו במזון ומשגל יותר מן הראוי, או הריגת בני אדם קצתם לקצתם וכדומה. על המקריי אמר משוט בארץ, ועל ההעדר המתמיד אמר מהתהלך בה, שההליכה מורה על הקביעות:

ביאור מלות המענה, ויען. הרצון בו ויקרא כמו וענית ואמרת שהרצון בו קריאה לא תשובה: