הוֹשֵׁעַ ט׳ · ח׳

מַסְכֵּן בֵּית יִשְׂרָאֵל דִי יִתְקַיֵם לְהוֹן פּוּלְחַן טַעֲוָתָא לִגְבִיֵיהוֹן קוֹלִין צְלַן עַל כָּל אוֹרְחָתְהוֹן מַסְגָן תַּקְלָא בְּבֵית מַקְדְשָׁא דֶאֱלָהָהוֹן:

צופה - הטעם שאמר כי נביא השם הוא אויל והוא עושה מעצמו צופה, והוא כמו נביא שהוא צופה מה להיות וזה נביא השקר, הוא פח יקוש.

וטעם משטמה בבית אלהיו - כדרך שהזכיר בתחילה וכשל היום וכשל גם נביא:

צופה אפרים. צופה יש לאפרים עם האלוה שעשה לעצמו והוא נביא השקר אשר להם המתנבא בשם עבודת כוכבים ואותו הנביא הוא לפח מוקש פרוסה על כל דרכיו של אפרים כי כמו שהפח יפול בו הצפור כן בדברי נביא השקר יפול אפרים:

משטמה בבית אלהיו. בבית עבודת כוכבים יש לו נטירת איבה כי נביא השקר המתמיד לשבת שם כאלו נוטר לו איבה במה שמתעה אותו לדרך רעה לרע לו:

צופה. כן יקרא הנביא וכן צופה נתתיך (יחזקאל ג):

פח. רשת:

יקוש. מל׳ מוקש:

צופה. ר"ל רבה משטמה שלך על צופה של אפרים עם אלהי, שהיה לך משטמה רבה על הצופה שיעד לך פורעניות וגם על אלהי ששלחו להנבאות, כי היית שונא את ה' ואת נביאיו, עד כי נביא שנבא לך בשם ה' היית מכין פח יקוש על כל דרכיו היית מזמין לו מוקשים ללכדו ולהרגו כמ"ש כי כרו שוחה ללכדני ופחים טמנו לרגלי, וגם משטמה בבית אלהיו, גם בבית אלהים נמצאה המשטמה עליו, כי את זכריה הרגו בבית המקדש, וגם בית ה' לא הגין עליו: