אֶפְרַ֕יִם כָּע֖וֹף יִתְעוֹפֵ֣ף כְּבוֹדָ֑ם מִלֵּדָ֥ה וּמִבֶּ֖טֶן וּמֵהֵרָיֽוֹן׃

בֵּית יִשְׂרָאֵל כְּעוֹפָא דְאַפְרְחוּהִי מִקְנֵיהּ וְאִיטַלְטַל כֵּן גְלָא יַת יְקָרֵהוֹן וְלַד לָא יִסְגוּן וּמִפֵּרֵי מְעֵיהוֹן לָא יֶחְדוּן וְעַל דְאִתְמְנָעוּ רִגְלֵיהוֹן מִלְאִתְחַזָאָה בְּבֵית מַקְדְשִׁי:

אפרים - טעם כעוף - על המהירות שלא ישמחו ולא יהיה להם כבוד מהלידה, גם מבטן כאשר תראה הבטן ההרה שתתנפח מההריון, כאשר יפסק דם האשה הנדה. והנה הטעם כי ימעט ההריון ואם היה לא יגיע להראות, ואם הגיע ימות הולד לפני הלידה, והוא שם כמו דיעה, על כן אחריו אם ילדו ויגדלו את בניהם אשכלם, שלא יגיעו להיות אדם.

כעוף יתעופף כבודם. הכבוד יפרח מהם כמו העוף הפורח מהר ר״ל לא יהיה נעשה בהם הכבוד הנעשה לילדים בעת הוולדם ובעת הכנסתם בבריתו של אברהם אבינו:

מלדה. מהם יפרח הכבוד בעת הלידה כי אז ימותו עד לא יבואו לזמן הכנסת הברית ולא ישיגו הכבוד הנעשה אז:

ומבטן. ומהם יפרח הכבוד בעת יצאו מבטן כי יולדו מתים ולא ישיגו אף הכבוד הנעשה לילדים בעת הוולדם:

ומהריון. מהם יפרח הכבוד בעת ההריון ר״ל לא יעברו נשותיהם כלל וממילא יפרח הכבוד ואיננו:

יתעופף. מל׳ עפיפה ופריחה:

אפרים אשר כעוף יתעופף כבודם מלדה ומבטן ומהריון, אשר לא היה להם כבוד ויקר גם בתחלת לדתם, כי בלדתם ואף בהיותם בבטן אמם ואף בעת הריונם לא היה להם כבוד כלל כי רובם ממזרים ונולדו בזנות, וא"כ כל שכן שיהיו שקוצים בעיני ע"י זנותם: