וְנֵדְעָ֣ה נִרְדְּפָ֗ה לָדַ֙עַת֙ אֶת־יְהֹוָ֔ה כְּשַׁ֖חַר נָכ֣וֹן מֹצָא֑וֹ וְיָב֤וֹא כַגֶּ֙שֶׁם֙ לָ֔נוּ כְּמַלְק֖וֹשׁ י֥וֹרֶה אָֽרֶץ׃

וְנֵילַף נִרְדוֹף לְמֵידַע יַת דְחַלְתָּא דַייָ כִּנְהוֹר צַפְרָא דִמְקַשִׁיט בְּמִפְקֵיהּ וְיַתְיָן בִּרְכָל לָנָא כִּמְטַר מַגְבַּר כִּלְקִישָׁא דִמְרַוֵי אַרְעָא:

ונדעה - שנרדפה לדעת את ה',כי זה סוד כל החכמות ובעבור זה לבדו נברא האדם, רק לא יוכל לדעת את השם עד שילמד חכמות הרבה, שהם כמו סולם לעלות אל זאת המעלה העליונה.

וטעם כשחר - כי בתחילה ידע המשכיל הש"י במעשיו כמו השחר בצאתו ורגע אחר רגע יגדל האור, עד שיראה האמת.

ויבא כגשם - הטעם שהשם יעירנו ויורנו האמת על דרך: יערוף כמטר לקחי. ואחרים אמרו: כי יבא לנו מרפא מהשם, כגשם אשר לא יקוה לאיש. והטעם: כי אין מרפא כי אם מאתו.

כמלקוש יורה ארץ - חסר וי"ו כדרך אדם שת גם יחסר אות בי"ת, כדרך כי ששת ימים וככה הוא כמלקוש ויורה ארץ:

ונדעה. אז נדעו איך נרדפה לדעת את ה׳:

כשחר נכון מוצאו. ר״ל כמו הבוקר כשרואה האדם תחלת אורו הוא בטוח שיצא השמש על הארץ ויראוה כן יהיה הרודף לדעת את ה׳ נכון ובטוח שימצאהו:

ויבוא. רב טוב יבוא לנו כמרבית מי הגשם וכמלקוש המרוה את הארץ ומשביעה:

נרדפה. אמר בלשון שאלה על מרבית ההשתדלות:

כשחר. היא אור הבוקר:

נכון. ברור ומובטח:

מוצאו. מל׳ יציאה:

כמלקוש. הוא המטר המאוחר היורד על הקשין ועל המלילות כמו כעב מלקוש (משלי טז):

יורה. ענין שביעה כת״י והוא הפוך כמו ירוה שהוא ענין שביעה כמו כגן רוה (ישעיה נח):

ונדעה. ואז נדעה לרדף לדעת ה' ר"ל שנשתדל להשיג האמתיות בהשגחת ה' להשיג דרכי השגחתו וטובו וחסדיו עד שתהיה השגתו ברורה אצלנו כשחר אשר נכון מוצאו וגם ר"ל שכל עוד שנשתדל לדעתו כן תתגלה לנו ידיעתו ביותר, כמ"ש וארח צדיקים כאור נוגה הולך ואור עד נכון היום, וע"ז מדמהו לשחר שאורו מתגלה לאט לאט עד יזרח שמש, כן תופיע עלינו אור ידיעתו וישועתו, ויבא כגשם לנו, כמו שהגשם בא ע"י הכנת האדמה שהאדים הלחים העולים מן הארץ לרקיע הנשימה אם ימלאו העבים גשם על הארץ יריקו כן ע"י מעשינו באתערותא דלתתא ישוב להוריד עלינו גשם נדבות גשמי השכלה ותשועה, וגם אם לא יבא תיכף כגשם הבא בעתו יבא עכ"פ באחרית הימים כמלקוש אשר יורה ארץ והולידה והצמיחה: