הוֹשֵׁעַ ד׳ · י״ג

עַל רֵישֵׁי טוּרַיָא מְדַבְּחִין וְעַל רַמָתָא מַסְקִין בּוּסְמִין תְּחוֹת בְּלוֹט וּלְבַן וּבוּטְמָא אֲרֵי מַעֲפֵי טוּלֵיהּ עַל כֵּן מְזַנְיָן בְּנַתְכוֹן דַהֲוָאָה לְכוֹן מִבְּנַת עַמְמַיָא וְכַלָתְכוֹן דִנְסִבְתּוּן לְבָנֵיכוֹן מִן עַמְמַיָא נָיְפָן:

על ראשי - טעם ראשי בגלוי וככה על הגבעות יזבחו יאמרו לכהני הבעל שיזבחו, ובעבור שהולכים האנשים להקטיר חוץ מהערים, תשארנה הבנות והכלות בבתים, על כן תזנינה.

יזבחו. אל עבודת כוכבים:

כי טוב צלה. כי כ״א מהם צלה טוב כי הוא מרובה בענפים וטוב לעמוד תחתיו:

על כן. הואיל והאנשים יוצאים על ההרים לזבוח לעבודת כוכבים לכן מצאו הבנות והכלות מקום לזנות כי אין רואה:

אלון ולבנה ואלה. שמות אילנות:

על ראשי ההרים יזבחו, לשם זנו מתחת אלהיהם, ומצייר שהזבוח לע"ז שהיתה עבודה עקרית ונעשית בכנופיא ברב עם היתה על ראשי ההרים, והקטור שלא היתה עבודה עקרית וכ"א עשאו ביחוד בפ"ע היו עושים על הגבעות שתחת ההרים איש איש לבדו תחת אלון ולבנה, וגם שעם הזבוח והקטור היו מזנים כי הזנות היה מקושר עם ע"ז כנודע, והיו ג"כ שני מיני זנות, זנות בפרהסיא על ההרים, וזנות בצנעה על הגבעות כמו שיבואר בפ' שאח"ז:

על כן תזנינה בנותיכם כמו שאבותיהם זנו כמו שיפרש, והנה הבנות היו דרכם לשלוח החוצה אל אנשיהם, והכלות היו בביתם (כמ"ש שופטים סי' י"ב), והבנות הם תזנינה שהזנות מורה על ששטה מתחת אישה והיו נחשבים כזונות, אבל כלותיכם תנאפנה כי הכלות שהם בביתם והם התירו הזנות והעריות בפרהסיא לא נחשב זה בעיניהם כזנות רק כנאוף שכולל גם נאוף הפנויה: