רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11הריותיו. נשים מעוברות שבתוכה:
שׁ֚וּבָה יִשְׂרָאֵ֔ל עַ֖ד יְהֹוָ֣ה אֱלֹהֶ֑יךָ כִּ֥י כָשַׁ֖לְתָּ בַּעֲוֺנֶֽךָ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
הריותיו. נשים מעוברות שבתוכה:
תּוּב יִשְׂרָאֵל לִדְחַלְתָּא דַייָ אֱלָהָךְ אֲרֵי אִתְקַלְתָּא בְּחוֹבָךְ:
שובה - מעט מעט עד השם.
וטעם כי כשלת בעונך - ואין מי יקימך רק השם לבדו.
שובה ישראל. לכן שובה ישראל וכו׳ כי בעבור עוונך בא לך מכשול הצרה הזאת:
שובה ישראל, אבל אתה ישראל שהם העם בכללם מבלעדי שומרון הלא אתה תוכל לשוב בתשובה, כי כשלת בעונך, כי אתה לא חטאת במרי ומרד, רק נכשלת ע"י המכשילים אותך שהם מלכי שומרון, והיית כשוגג וכאנוס ויש לך תקנה, והנה תחלה אמר שובה עד ה', מלת עד מציין שה' עומד רחוק מהם והם צריכים ללכת אליו עד שיגיעו עדיו, עד המקום אשר הוא שם, ר"ל שיעזבו את עונותיהם הקודמים ויתחרטו על העבר שטעו מני דרך בטעות ובאונס ומבקשים הדרך לשוב עד ה':