הוֹשֵׁעַ י״ב · ט׳

וַאֲמַרוּ דְבֵית אֶפְרַיִם בְּרַם עַתַרְנָא אַשְׁכַּחְנָא אוֹנָס לָנָא נְבִיָא אֱמַר לְהוֹן כָּל עוֹתַרְכוֹן לָא יִתְקַיֵם לְכוֹן כְּיוֹם תּוּשְׁלְמַת חוֹבֵיכוֹן:

ויאמר - טעם אך לא נתן לי השם העושר, אני מעצמי עשרתי, כי איננו כמו כנען הוא הסוחר, כמו לא יהיה עוד כנעני והטעם למה יאמר חסד ומשפט שמור ולא יהיה עושק ככנעני, וכל יגיעי לא ימצאו בני אדם שחטאתי.

ויאמר אפרים. ר״ל ועוד יוסף פשע כי יאמר אפרים אך הסבה שעשרתי הוא בעבור כי מצאתי לי און וכח לאסוף הון ולא ה׳ פעל כל זאת ויאמר עוד בכל יגיעי הוא העושר הבא ביגיעי הנה בכולו לא ימצא לי און אשר יחטא אדם בהנה ר״ל אין בו שום נדנוד עון גזל ואונאה כי יחשוב שאין המקום ב״ה מכיר במעשיו:

און. ענין כח ואומץ:

כל יגיעי. בכל יגיעי ותחסר בי״ת השמוש:

ויאמר אפרים ואפרים אומר שאין זה עון, אחר שאיננו גוזל ביד חזקה רק מרויח ע"י אונאה בדרך מסחר בעמלו ויגיע כפו, והוא אומר אך עשרתי עי"כ ומצאתי און לי להרויח במסחרי, והגם שהיה לי אבן ואבן אין זה חטא כי כל יגיעי לא ימצאו לי עון אשר חטא, אחר שהשגתי עושר זה ע"י יגיעה במסחרי אינו נחשב לחטא מה ששקלתי במאזני מרמה: