חֲרַשְׁתֶּם־רֶ֛שַׁע עַוְלָ֥תָה קְצַרְתֶּ֖ם אֲכַלְתֶּ֣ם פְּרִי־כָ֑חַשׁ כִּי־בָטַ֥חְתָּ בְדַרְכְּךָ֖ בְּרֹ֥ב גִּבּוֹרֶֽיךָ׃

אִתְעַשַׁתְתּוּן לְכוֹן אוֹנָס רֶשַׁע עֲבַדְתּוּן אִתְקַבֵּלְתּוּן תּוּשְׁלְמַת עוֹבָדֵיכוֹן אֲרֵי אִתְרַחַצְתָּא בְּאוּרְחָתָךְ בִּסְגֵי גִבָּרָךְ:

חרשתם - וכל זה עשיתם שלא סבלתם עולי, כי בטחתם בגבוריכם ובעבור זה.

חרשתם רשע. ר״ל הנה לא כן עשיתם כי חרשתם רשע וגו׳ ר״ל חשבתם לעשות רשע וכן עשיתם אותה וככה היה הגמול:

פרי כחש. גמול מעשה השקר:

בדרכך. במה שהיית הולך למצרים ולאשור לבקש עזרה הנה בזה בטחת ברוב גבוריך ולזה לא חששת על אזהרותי:

עולתה. מלשון עולה:

כחש. שקר:

חרשתם, אבל אתם חרשתם רשע, ולכן קצרתם עולתה, ואכלתם פרי כחש, היינו שאכלתם הפירות של הכחש והכפירה שכחשתם בה', וזה בא יען כי בטחת בדרכך וברוב גבוריך וחשבת שתנצל ע"י עצה וגבורה למלחמה: