וּכְכַלּ֣וֹת אֵ֗לֶּה נִגְּשׁ֨וּ אֵלַ֤י הַשָּׂרִים֙ לֵאמֹ֔ר לֹֽא־נִבְדְּל֞וּ הָעָ֤ם יִשְׂרָאֵל֙ וְהַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֔ם מֵעַמֵּ֖י הָאֲרָצ֑וֹת כְּ֠תֹעֲבֹֽתֵיהֶ֠ם לַכְּנַעֲנִ֨י הַחִתִּ֜י הַפְּרִזִּ֣י הַיְבוּסִ֗י הָֽעַמֹּנִי֙ הַמֹּ֣אָבִ֔י הַמִּצְרִ֖י וְהָאֱמֹרִֽי׃

אלה. דברים הללו אשר ספרו דתי המלך:

העם ישראל - חסר הנסמך והנכון העם עם ישראל.

רבו למעלה - רבב ורבה ענין אחד להם.

וככלות אלה. כאשר כלו הדברים האלה והם מסירת הכלים וכו׳ ואת דתי המלך כתועבותיהם. ר״ל עודם עושים כתועבותיהם של הכנענים וכו׳:

נבדלו. ענין הפרשה:

וככלות אלה, זה לא היה עד ארבעה חדשים אחר בואו, כמו שתראה [לקמן י' ט']. לא נבדלו, פי' שאין הבדל ביניהם ובין עם הארץ, א] במה שהם עושים כתועבותם: