שִׁקְד֣וּ וְשִׁמְר֗וּ עַֽד־תִּשְׁקְל֡וּ לִפְנֵי֩ שָׂרֵ֨י הַכֹּהֲנִ֧ים וְהַלְוִיִּ֛ם וְשָׂרֵֽי־הָאָב֥וֹת לְיִשְׂרָאֵ֖ל בִּירוּשָׁלָ֑͏ִם הַלִּשְׁכ֖וֹת בֵּ֥ית יְהֹוָֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
שקדו - מלת השקד חסרה והוא על וראוי כמו: שוקד אני על דברי, לשקוד על דלתותי. והטעם: שקדו עליהם והם הכסף והזהב.
הלשכות בית ה' - והטעם שרי הלשכות בית ה' ונכנס ה"א הדעת, על משקל הלשכות והמלה זרה בעבור הסמיכות.
שקדו ושמרו. מהרו בדבר צורך הכלים והכסף והזהב ושמרו אותם עד אשר תשיבו במשקל:
לפני שרי וכו׳. לתתם אל הלשכות אשר בבית ה׳:
שקדו. ענין מהירות כמו כי שוקד אני (ירמיה א׳):
הלשכות, ב' בירושלים נמשך את בהלשכות של בית ה':
