כִּ֗י בְּאֶחָד֙ לַחֹ֣דֶשׁ הָרִאשׁ֔וֹן ה֣וּא יְסֻ֔ד הַֽמַּעֲלָ֖ה מִבָּבֶ֑ל וּבְאֶחָ֞ד לַחֹ֣דֶשׁ הַחֲמִישִׁ֗י בָּ֚א אֶל־יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם כְּיַד־אֱלֹהָ֖יו הַטּוֹבָ֥ה עָלָֽיו׃

יסוד - שם דבר סמוך והמוכרת יסוד חבוש בטמון, או הוא במשקל זבול.

המעלה - שם דבר על משקל מקנה משרה וכן הפירוש הוא עזרא היה עצת העולים לירושלם והטעם: הוא יעצם לעלות באחד בניסן ובא באחד באב.

ומלת יסד - כמו נוסדו שטעמו נועצו.

יסוד המעלה. התחלת העליה מבבל והושאל מהתחלת הבנין אשר היסוד הוא התחלה לה:

כיד. ר״ל מיהר בדרך מהלכו כמו שהיה עליו כח אלהיו אשר היא טובה עליו:

יסוד המעלה, אז היתה יסוד תחלת העליה, ולדעת הראב"ע הוא מענין סוד ועצה שאז נתיעצו על העליה, כי הם לא נסעו מנהר אהוא עד י"ב לחדש, [לקמן ח' ל"א]:

כי באחד לחדש הראשון וגו'. ר"ל הנה באחד לחדש הראשון היה מיוסד המעלה מבבל כי אז התחילה לצמח לו כי אז התקרב אל המלך ארתחששתא והכירו הוא ויועציו מעלתו ובמעט זמן השיג מהמלך לבא אל ירושלים בזה מהמעלה והחסד שהשיג מהמלך מפני יד אלהיו הטובה עליו להשגיח בו בזה האופן והיתה הסבה בזה כי עזרא הכין לבבו לדרוש את תורת ה' ולעמוד על כוונותיה ולעשות מה שימשך ממנה גם הכין לבבו ללמד לישראל חק ומשפט והיה מזכה את הרבים ולזה הגיע אליו זה החסד: