עֶזְרָא ד׳ · ב׳

וַיִּגְּשׁ֨וּ אֶל־זְרֻבָּבֶ֜ל וְאֶל־רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת וַיֹּאמְר֤וּ לָהֶם֙ נִבְנֶ֣ה עִמָּכֶ֔ם כִּ֣י כָכֶ֔ם נִדְר֖וֹשׁ לֵֽאלֹהֵיכֶ֑ם (ולא) [וְל֣וֹ ׀] אֲנַ֣חְנוּ זֹבְחִ֗ים מִימֵי֙ אֵסַ֤ר חַדֹּן֙ מֶ֣לֶךְ אַשּׁ֔וּר הַמַּעֲלֶ֥ה אֹתָ֖נוּ פֹּֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

עֶזְרָא ד׳ ב׳ נלמד כאן עם 3 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הב׳ בפרק ד׳ בעֶזְרָא, מתוך 24 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ולא אנחנו - קרי בוי"ו וכתיב באל"ף, ופירש ולא אנחנו זובחים לזולתו.

לא לכם ולנו - טעמו שתתערבו עמנו לבנות בית אלהינו.

Ibn Ezra on Ezra -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

נבנה עמכם. כוונתם היה להתחבר עמהם לדעת מצפוני לבבם למצוא עלילה מה להשבית את המלאכה:

ולו אנחנו זובחים. כמ״ש בהם את ה׳ היו יראים (מ״ב יז):

מימי אסר חדון. כי סנחרב שגלה את ישראל הומת ע״י בניו ומלך אסר חדון בנו תחתיו כמ״ש במלכים והוא הושיב במקומם מבבל ומכותה וכו׳:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות:(ב - ג) למה לא קבלו את הכותים שרצו לעבוד את ה'? ומהו התשובה אנחנו נבנה כאשר צונו כורש, וכי צום שלא יעזרום האומות בבנינם?:

נבנה עמכם כי ככם נדרוש לאלהיכם, הכותים היו עובדים בשיתוף, כמ"ש את ה' היו יראים ואת אלהיהם הם עובדים, וחשבו שגם ישראל יעבדו באופן זה, וע"כ אמרו ככם נדרוש לאלהיכם בקרי ליה אלהא דאלהיא, וע"כ אמרו ולו אנחנו זובחים, שאנו חושבים אותו לאל עליון נעלה על כל אלהים:

Wikisource