דְּנָה֙ פַּרְשֶׁ֣גֶן אִגַּרְתָּ֔א דִּ֚י שְׁלַ֣חוּ עֲל֔וֹהִי עַל־אַרְתַּחְשַׁ֖שְׂתְּא מַלְכָּ֑א (עבדיך) [עַבְדָ֛ךְ] אֱנָ֥שׁ עֲבַֽר־נַהֲרָ֖ה וּכְעֶֽנֶת׃ {פ}

פרשגן - כטעם פתשגן הכתב שתי לשונות זה אומר בכה וזה אומר בכה, ופירוש המלה פשר וביאור.

דנה. זאת סדור טופס האגרת אשר שלחו אליו וחוזר ומפרש אל ארתחששתא המלך:

עבדך. ר״ל אנחנו הכותבים המה עבדיך אנשי עבר הנהר ויושבי כענת:

פרשגן. ענין טופס הדבר וענינו כי משנה תורת משה (יהושע ח׳:ל״ב) ת״י פרשגן אורייתא:

דנא, מעתה מתחיל תוכן המכתב עצמו, זה פתרון האגרת [ר"ל זה העתקתו] אשר שלחו לארתחששתא המלך, עבדך אנשי עבר הנהר וכענת באגרת קצרו ולא חשבו כולם, רק ההתחלה עבדך וגו' עד עבר נהרא וכענת, שכן היה דרכם שלא לכפול בכל פעם כל השמות רק כתב ההתחלה והסוף ובאמצע כתב מלת שלם או גמיר כמו שאנו כותבים, וכו', או וגו', כמו שתראה בפסוק י"ז ובסי' ז' י"ז, וכרן לא העתיק מלת שלם או גמיר לקצר הדברים:

זה פתשגן האגרת אשר שלחו אליו אל ארתחששתא המלך עבדיך אנשי עבר הנהר וכענת: