עֶזְרָא ג׳ · ה׳

וְאַחֲרֵי־כֵ֞ן עֹלַ֤ת תָּמִיד֙ וְלֶ֣חֳדָשִׁ֔ים וּלְכׇל־מוֹעֲדֵ֥י יְהֹוָ֖ה הַמְקֻדָּשִׁ֑ים וּלְכֹ֛ל מִתְנַדֵּ֥ב נְדָבָ֖ה לַיהֹוָֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

עֶזְרָא ג׳ ה׳ נלמד כאן עם 3 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מלבי״ם. הפסוק הוא הפסוק הה׳ בפרק ג׳ בעֶזְרָא, מתוך 13 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

ואחרי כן - אחרי חג הסכות עולות עומדות במקום ארבעה וכן הוא עולת תמיד לא נפסקה ועולה לחדשים ועולה לכל מועדי ה'.

המקדשים - הנקראים קדושים מפי בית דין ועולה לכל מתנדב. והטעם שלא בטלו הקרבנות אחרי כן מראש תשרי, שהחלו לעלות עולות.

Ibn Ezra on Ezra -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ואחרי כן. אחר סוכות הקריבו בו עולות תמיד בתמידות מבלי הפסק ועולות לחדשים וכו׳:

ולכל מתנדב. הקריבו לכל מי אשר התנדב קרבן:

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

שעזרא נתעכב בדרך ארבעה חדשים, והיה צריך להם להמתין בהליכת השליח וחזרתו, ומבואר שגם כבשי עצרת לא הקריבו, דאע"ג דאיכא שלמי נדבה, לא דמי, דעצרת הוי ק"ק ושלמים קדשים קלים, וכמ"ש התוס', אולם למ"ד דמקריבים אע"פ שאין בית, צריך לדחוק שמ"ש עולות לאו דוקא:

Wikisource