כְּכֹחָ֗ם נָתְנוּ֮ לְאוֹצַ֣ר הַמְּלָאכָה֒ זָהָ֗ב דַּרְכְּמוֹנִים֙ שֵׁשׁ־רִבֹּ֣אות וָאֶ֔לֶף וְכֶ֕סֶף מָנִ֖ים חֲמֵ֣שֶׁת אֲלָפִ֑ים וְכׇתְנֹ֥ת כֹּהֲנִ֖ים מֵאָֽה׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
ככוחם - כנגד הקהל ידבר, כי לא נתנו האבות רק שתי רבוא וכסף שנים אלפים ומאתים, כי כן מפורש במספר השני ובאמרו שש רבואות בכלל אחד, רצה לומר בין הקהל ובין ראשי האבות ושארים המתנדבים ממלכות כורש.
דרכמונים - דינרי זהב.
רבואות - האל"ף תחת הכפל וכן: בזאו נהרים.
מנים - משקלים וחבירו המנה יהיה ותרגום שבעה שקלים שבעה מנים.
ככחם. כ״א התנדב כפי כח עשרו:
לאוצר המלאכה. אל המקום שאצרו שם הזהב והכסף למלאכת הבנין:
וכתנות כהנים. שילבשו אותם הכהנים בשעת העבודה:
דרכמונים. שם מטבע ידוע אצלם:
מנים. שם משקל ליטרא:
ומראשי האבות, יש סתירות בין החשבון המוזכר פה ובין המוזכר בנחמיה ז' ושם יתבאר:
דרכמונים. יתכן שהיה מטבע משקלו דרכמון והוא לפי מה שאחשוב דינר זהב:
מנים. משקל המנה ששים שקלים:
