אֵ֗לֶּה בִּקְשׁ֧וּ כְתָבָ֛ם הַמִּתְיַחְשִׂ֖ים וְלֹ֣א נִמְצָ֑אוּ וַֽיְגֹאֲל֖וּ מִן־הַכְּהֻנָּֽה׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
אלה, ולא נמצאו - יש אומרים: שהוא דבק עם כתבם, כי המלה מחברת מן האחדים כדרך תקראנה מלחמה. והנכון בעיני: שהוא דבק עם המתיחשים והם בני ידעיה הנזכרים למעלה ולא נמצאו בכתב יחוסם, על כן הוסרו מן הכהונה כי מלת ויגואלו מן הכהונה, מלשון לחם מגואל. והטעם: נמאסו. ויש אומרים:כי האל"ף תחת העי"ן.
אלה. הכהנים האלה:
כתבם. דבר כתוב מהם:
המתיחשים. אשר יסופר בו סדר הדורות:
ולא נמצאו. בספר היחוס לא נמצאו אלה כתובים וזכורים:
ויגאלו. ולכן נמאסו מן הכהונה:
המתיחשים. ענין יחוס הוא הודעת סדר הדורות מן המשפחות ממי יצאו ומי אביהם:
ויגואלו. ענין טנוף ונמאס כמו לחם מגואל (מלאכי א):
אלה בקשו כתבם המתיחשים. בהם לכהונה:
ולא נמצאו. לכהנים כתובים ועדויות יתבאר בהם באור שלם שהם כהנים כשרים ולזאת הסבה נתרחקו מן הכהונה ר"ל שלא הורשו לקרב אל המזבח ואמר נחמיה התרשתא להם שלא יאכלו מקדשי הקדשים עד שיעמוד הכהן וישאל באורים ותומים אם הם כהנים כשרים אם לא ואמנם לא מנע אותם מלאכל קדש כי כבר החזיקו לאכלו קודם זה ובמה שהחזקו בו הורשו לא במה שהוא למעלה ממנו בקדושה. וראוי שתדע כי לא זכר כל הפרטים כמו שלא זכר כל הפרטים בכלי בית המקדש. וזה שכבר תמצא שלא יגיע מספר כל אלו הפרטים למספר כל הקהל שזכר אך הוא פחות מזה הרבה ולזה ידמה שכבר באו עמהם אחרים זולת אלו:
