עֶזְרָא ב׳ · נ״ט

וְאֵ֗לֶּה הָֽעֹלִים֙ מִתֵּ֥ל מֶ֙לַח֙ תֵּ֣ל חַרְשָׁ֔א כְּר֥וּב אַדָּ֖ן אִמֵּ֑ר וְלֹ֣א יָֽכְל֗וּ לְהַגִּ֤יד בֵּית־אֲבוֹתָם֙ וְזַרְעָ֔ם אִ֥ם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃ {ס}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

עֶזְרָא ב׳ נ״ט נלמד כאן עם 4 מפרשים קלאסיים: אבן עזרא, מצודת דוד, מלבי״ם, רלב״ג. הפסוק הוא הפסוק הנ״ט בפרק ב׳ בעֶזְרָא, מתוך 70 פסוקי הפרק. הסבר מקורי בעברית פשוטה לפסוק זה נמצא בכתיבה ויתווסף כאן.

כל המפרשים

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

תל מלח תל חרשא - מקומות שנים.

ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם - הם נקראו אסופים שנאספו מן השוק, כי לא הכירו אב ואם ולא נודע אם מישראל הם.

Ibn Ezra on Ezra -- Daat

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ואלה. הנזכרים למטה בני דליה וכו׳ הם היו העולים מתל מלח וכו׳ ושמות מקומות הן בבבל:

ולא יכלו להגיד. כי לא ידעו מבני מי הם:

בית אבותם וזרעם. היא היא כי זרעם ר״ל הזרע מי יצאו והוא כפל ענין בשמות נרדפים וכן אדמת עפר (דניאל יב):

On Your Way

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם, ר"ל לא יכלו להגיד בית אבותם מאיזה משפחה הם, וגם לא יכלו להגיד אף זרעם אם מישראל הם, כי נאספו מן השוק במקום שרובם עכו"ם, ונכלל בזה שלא ידעו גם כן אם הם כשרים או ממזרים, וכמו שחשב בעשרה יוחסין שתוקי ואסופי:

Wikisource

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ואלה העולים מתל מלח וגו'. זכר שמאלו המקומות יצאו ישראלים וכהנים ולא יכלו להגיד בית אבותם ומשפחתם כי התערבו בגוים ונקראו על שמם:

On Your Way