כֹּ֣ה אָמַ֗ר כֹּ֚רֶשׁ מֶ֣לֶךְ פָּרַ֔ס כֹּ֚ל מַמְלְכ֣וֹת הָאָ֔רֶץ נָ֣תַן לִ֔י יְהֹוָ֖ה אֱלֹהֵ֣י הַשָּׁמָ֑יִם וְהֽוּא־פָקַ֤ד עָלַי֙ לִבְנֽוֹת־ל֣וֹ בַ֔יִת בִּירוּשָׁלַ֖͏ִם אֲשֶׁ֥ר בִּֽיהוּדָֽה׃

לכלות דבר ה' מפי ירמיה. לזמן אשר הושלם דברו של הקב"ה אשר דבר ירמיהו הנביא שנאמ' (שם כ"ט) כי לפי מלאות לבבל וגו':

כה - שלשה הפסוקים האלה הם דבקים, כי הוא היה המכתב.

אלהי השמים - ולא אמר אלהי הארץ כי כבר נתנה לבני אדם. וכן הוא אומר: כל ממלכות הארץ נתן לי ה'.

פקד - לשון פקיד וטעמו נתן הפקידות עלי.

ביהודה - בארץ יהודה.

נתן לי. ר״ל הואיל וה׳ מסר בידי כל הממלכות אם כן מהראוי לי לעשות מצותו:

פקד עלי. צוה עלי לבנות וכו׳ כמ״ש האומר לכורש וגו׳ והיכל תוסד (ישעיהו מ״ד:כ״ח):

אשר ביהודה. אשר בארץ יהודה:

פקד. צוה כמו פקודי ה׳ (תהלים י״ט):

כל ממלכות, הודיע שמאמין שיש אלהים בשמים מושל על כל, וקראו רק אלהי השמים כי חשב שהנהגת הארץ ימסור ביד מי שיתמנה להיות במקומו, ושהוא נבחר מה' להיות מנהיג תחתיו בארץ ומסר ממלכות הארץ בידו, והוא ג"כ פקד עלי לבנות לו בית בירושלים כי שם אוה למושב לו בין העם העובדים אותו: