אֶסְתֵּר ז׳ · א׳

ויבוא המלך והמן לשתות עם אסתר המלכה. הפסוק קצר ופותח את הפרק המכריע. הצירוף ״המלך והמן״ חוזר על הנוסח שבו הזמינה אסתר, ובפעם השנייה הוא נשמע אחרת לגמרי: הקורא כבר יודע מה קרה באותו יום, והמן עצמו כבר שמע את נבואת אשתו. וזה הופך את המשתה מרגע של כבוד לרגע של אימה.