אֶסְתֵּר ו׳ · ד׳

וַיֹּ֥אמֶר הַמֶּ֖לֶךְ מִ֣י בֶחָצֵ֑ר וְהָמָ֣ן בָּ֗א לַחֲצַ֤ר בֵּית־הַמֶּ֙לֶךְ֙ הַחִ֣יצוֹנָ֔ה לֵאמֹ֣ר לַמֶּ֔לֶךְ לִתְלוֹת֙ אֶֽת־מׇרְדֳּכַ֔י עַל־הָעֵ֖ץ אֲשֶׁר־הֵכִ֥ין לֽוֹ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ויאמר המלך מי בחצר, והמן בא לחצר בית המלך החיצונה. המלבי״ם מדגיש את תוקף הנס שלא היה טבעי. צירוף המקרים כאן מגיע לשיאו: באותו רגע עצמו שהמלך שואל מי בחצר, המן נמצא שם - ובא כדי לבקש לתלות את מרדכי. שתי הכוונות המנוגדות נפגשות באותה נקודה בזמן, וזה מה שהופך את הפרק לציר הספר.
מבוסס על מלבי״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

מי בחצר, מודיע תוקף הנס שלא היה טבעי רק השגחיי, כי באותו הרגע בא המן לתלות את מרדכי ומסבב הסבות כבר הכין לו כלי מות:

On Your Way