אֶסְתֵּר ו׳ · ב׳

וַיִּמָּצֵ֣א כָת֗וּב אֲשֶׁר֩ הִגִּ֨יד מׇרְדֳּכַ֜י עַל־בִּגְתָ֣נָא וָתֶ֗רֶשׁ שְׁנֵי֙ סָרִיסֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ מִשֹּׁמְרֵ֖י הַסַּ֑ף אֲשֶׁ֤ר בִּקְשׁוּ֙ לִשְׁלֹ֣חַ יָ֔ד בַּמֶּ֖לֶךְ אֲחַשְׁוֵרֽוֹשׁ׃

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ויימצא כתוב אשר הגיד מרדכי על בגתנא ותרש. המלבי״ם מדייק שהלשון ״ויימצא כתוב״ מלמדת. הפסוק מחזיר את הקורא אל סוף פרק ב, ששם נראה כפרט שולי. וזה עיקרו של הספר: מה שנרשם ונשכח לפני שנים הוא שמכריע ברגע הנכון. אין כאן התערבות גלויה אלא צירוף של דברים שכולם כבר היו.

מבוסס על מלבי״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות:מלשון וימצא כתוב משמע שהיה חידוש שנמצא כתוב ולא נמחק:

וימצא כתוב, כי משם לא נמחק שם מרדכי רק נמצא כתוב כי לא המן היה המגיד רק אשר הגיד מרדכי, ומזה נודע למלך כי כל מה שגדל את המן בחשבו שהוא היה סבה להצלתו היה בטעות, ועקר הגדולה הזאת מגיע למרדכי ובזה ספר השגחת ה', איך באותו הרגע שחשב המן לבקש נפש הצדיק לתלותו, נהפך הדבר כי נתודע למלך שגדולת המן מגיע למרדכי:

On Your Way

כל הפרק ספר אֶסְתֵּר