רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי. לְשַׂקּוֹ וּלְתַעֲנִיתוֹ:
אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ הַדָּבָר בְּמַסֶּכֶת מְגִילָּה:
וַיָּ֥שׇׁב מׇרְדֳּכַ֖י אֶל־שַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ וְהָמָן֙ נִדְחַ֣ף אֶל־בֵּית֔וֹ אָבֵ֖ל וַחֲפ֥וּי רֹֽאשׁ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
וַיָּשָׁב מָרְדְּכַי. לְשַׂקּוֹ וּלְתַעֲנִיתוֹ:
אָבֵל וַחֲפוּי רֹאשׁ. רַבּוֹתֵינוּ פֵּרְשׁוּ הַדָּבָר בְּמַסֶּכֶת מְגִילָּה:
נדחף. מעצמו והוא אבל וחפוי ראש פעול, והטעם מכסה ראשו והעד ופני המן חפו והוא מגזרת ויחפהו ואם הוא בבנין אחר.
וישב, מספר איך מרדכי שב לגדולתו, והמן לרדתו לבאר שחת, כאומר ראו מעשה ה' כי נורא הוא, מחשבות אדם הבל, ועצת מסבב הסבות לעולם תעמוד: