אֶסְתֵּר ו׳ · י׳

וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֜לֶךְ לְהָמָ֗ן מַ֠הֵ֠ר קַ֣ח אֶת־הַלְּב֤וּשׁ וְאֶת־הַסּוּס֙ כַּאֲשֶׁ֣ר דִּבַּ֔רְתָּ וַֽעֲשֵׂה־כֵן֙ לְמׇרְדֳּכַ֣י הַיְּהוּדִ֔י הַיּוֹשֵׁ֖ב בְּשַׁ֣עַר הַמֶּ֑לֶךְ אַל־תַּפֵּ֣ל דָּבָ֔ר מִכֹּ֖ל אֲשֶׁ֥ר דִּבַּֽרְתָּ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ויאמר המלך להמן, מהר קח את הלבוש ואת הסוס כאשר דיברת ועשה כן למרדכי היהודי. המלבי״ם מדייק בשינוי הלשון. המילה ״מהר״ חוזרת כאן על אותה מילה שנאמרה בפרק ה על הבאת המן למשתה, וכך נסגר מעגל. והמילים ״אל תיפל דבר מכל אשר דיברת״ מחייבות אותו לקיים את דמיונו שלו במלואו.
מבוסס על מלבי״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות:המן אמר והלבישו והרכיבהו, והמלך צוה שיעשה הכל בעצמו:

מהר קח, המלך שראה שגדולת המן הוא שלא במשפט, ובאמת למרדכי יאות הכבוד הזה, וראה עד היכן הגיע גאותו עד שרוצה להשתמש בשרביטו של מלך, ועוד לו אך המלוכה, כמו שאמר שלמה בדבר אדוניהו ששאל שרביטו של מלך שדנו כמורד במלך, לכן אמר בחמתו שימהר לעשות כן למרדכי, כי אליו מגיע הכבוד הזה, וגם מגיע לו שיעשה לו זאת ע"י המן עצמו אחר שהוא לקח גדולתו בערמה ראוי שירוץ לפניו כעבד, ואל תפל דבר, כי הכל ביושר ובצדק, וע"כ צוה שהוא עצמו יעשה הכל בלי עזר להלבשה והרכבה משרים אחרים, ועז"א מכל אשר דברת, שגם ההלבשה תעשה בעצמך:

On Your Way