אֶסְתֵּר ה׳ · ו׳

וַיֹּ֨אמֶר הַמֶּ֤לֶךְ לְאֶסְתֵּר֙ בְּמִשְׁתֵּ֣ה הַיַּ֔יִן מַה־שְּׁאֵלָתֵ֖ךְ וְיִנָּ֣תֵֽן לָ֑ךְ וּמַה־בַּקָּשָׁתֵ֛ךְ עַד־חֲצִ֥י הַמַּלְכ֖וּת וְתֵעָֽשׂ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

ויאמר המלך לאסתר במשתה היין, מה שאלתך ויינתן לך. המלבי״ם שואל על הכפל ״שאלתך ובקשתך״. זו הפעם השנייה שהמלך מציע, וגם היא במשתה. ההצעה כאן נאמרת ״במשתה היין״ דווקא, כלומר ברגע של רוחב לב, וזה בדיוק מה שאסתר תכננה. ובכל זאת היא דוחה שוב, וזה מלמד שהיא ממתינה לתנאי מסוים.
מבוסס על מלבי״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות:מה רצה בכפל שאלתך ובקשתך ואצל שאלתך אמר וינתן לך ואצל בקשתך אמר ותעש, וכן דייק (בפסוק ח') לתת את שאלתי ולעשות את בקשתי וכן בסימן ז' (פסוק ב'):

מה שאלתך, המפרשים הבדילו בין שאלה ובקשה, כי בכל מבוקש מה שישאל תקרא שאלה, והתכלית הנרצה אל השואל תקרא בקשה, כמשל המבקש אלף זהובים כדי לקנות בעדם נחלת שדה וכרם, יהיה האלף זהובים השאלה, והשדה והכרם הבקשה וע"ז השיבה כי שאלתה ובקשתה אינם שני דברים רק דבר אחד, שיבא המלך והמן אל המשתה, כי זה תשאל וזה תכלית המבוקש שלה. ולדעתי, שאלה הקטנה אשר ישיגה השואל בקל תקרא שאלה, והדבר הגדול שצריך לבקשו ע"י תחנונים נקרא בקשה, וכבר בארתי זה במק"א. וע"פ זה כל שתשאל המלכה לצרכה נקרא שאלה, כי ע"ז אינה צריכה לחנן ולבקש כי ודאי לא ישיב את פניה, ואשר תבקש לצורך אחרים נקרא בקשה, כי ע"ז צריכה לבקש ולחנן. ואחר שתחלה אמר ומה בקשתך עד חצי המלכות וינתן לך, שקרא גם הדבר שתבקש לצרכה, שיתן לה בשם בקשה יען שיהיה דבר גדול הנוגע עד חצי המלכות, אבל עתה אחר שעל מה שתבקש לצרכה כבר הובטחה מן המלך וע"ז אין צריכה לחנן, קרא כל מה שתבקש לצרכה בשם שאלה ואשר תבקש לצורך אחרים כמ"ש ותעש קרא בשם בקשה, כי ע"ז לא הובטחה עדיין וצריכה לחנן:

On Your Way