אֶסְתֵּר ג׳ · ה׳

וַיַּ֣רְא הָמָ֔ן כִּי־אֵ֣ין מׇרְדֳּכַ֔י כֹּרֵ֥עַ וּמִֽשְׁתַּחֲוֶ֖ה ל֑וֹ וַיִּמָּלֵ֥א הָמָ֖ן חֵמָֽה׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

וירא המן כי אין מרדכי כורע ומשתחווה לו, ויימלא המן חמה. המלבי״ם שואל למה לא חרה אפו עד שראה בעיניו. הפסוק מדגיש את הראייה: המן לא הסתפק בדיווח אלא בדק בעצמו. וזו נקודה חשובה באופיו - הוא זקוק לראות את הכבוד, וזה מה שיחזור בפרק ה כשיספר לאוהביו על כל אשר גידלו המלך.
מבוסס על מלבי״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

השאלות:למה לא חרה אף המן עד שראה בעיניו וכי לא האמין להם:

וירא המן, עתה שראה המן, ובכל זאת אין מרדכי כרע ומשתחוה לו, בזה ראה והבחין כי אין מרדכי כורע ומשתחוה לו מצד עצמו שיש לו שנאה עליו, ועינו צרה בכבודו, כי עתה שהמן רואה אותו לא תיוחס ההשתחויה להשר או הכוכב השופט עליו כמו אם משתחוה אליו בהיותו ברחוק מקום, רק לו בעצמו מצד שהוא שר וגדול, עז"א ומשתחוה לו דוקא, ואז נתמלא המן חמה:

On Your Way