רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11אֲשֶׁר לֹא תַגִּיד. כְּדֵי שֶׁיֹּאמְרוּ שֶׁהִיא מִמִּשְׁפָּחָה בְזוּיָה וִישַׁלְּחוּהָ, שֶׁאִם יֵדְעוּ שֶׁהִיא מִמִּשְׁפַּחַת שָׁאוּל הַמֶּלֶךְ הָיוּ מַחֲזִיקִים בָּהּ:
אֶסְתֵּר ב׳ · י׳
לֹא־הִגִּ֣ידָה אֶסְתֵּ֔ר אֶת־עַמָּ֖הּ וְאֶת־מֽוֹלַדְתָּ֑הּ כִּ֧י מׇרְדֳּכַ֛י צִוָּ֥ה עָלֶ֖יהָ אֲשֶׁ֥ר לֹא־תַגִּֽיד׃ {ס}
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
לא הגידה אסתר את עמה ואת מולדתה, כי מרדכי ציווה עליה אשר לא תגיד. רש״י מסביר את הטעם. המלבי״ם שואל למה לא הגידה. הפסוק אינו מסביר את הנימוק של מרדכי, וזו אחת הנקודות הפתוחות במגילה. השתיקה הזאת תהיה מכרעת: היא שתאפשר לאסתר להיות במקום הנכון כשתידרש, ובלעדיה היתה נפסלת מלכתחילה.
מבוסס על רש״י, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19השאלות:למה לא הגידה את מולדתה:
לא הגידה, עתה באר הזמן השני שהראית אסתר שהיא לקוחה שלא ברצונה, שאחר שהקדים איך נהג בה כבוד בכל הזמן הזה כבוטחים שהיא תמלוך, בכל זאת לא נפתה לבה ע"ז ולא רצתה להגיד עמה ומולדתה, וזה היה בעצת מרדכי, כי חשב שעי"כ יגרשנה המלך מביתו כי לא יקח אסופי מן השוק לו לאשה:
On Your Way