רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11זָכַר אֶת וַשְׁתִּי. אֶת יָפְיָהּ וְנֶעֱצַב:
אֶסְתֵּר ב׳ · א׳
אַחַר֙ הַדְּבָרִ֣ים הָאֵ֔לֶּה כְּשֹׁ֕ךְ חֲמַ֖ת הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֑וֹשׁ זָכַ֤ר אֶת־וַשְׁתִּי֙ וְאֵ֣ת אֲשֶׁר־עָשָׂ֔תָה וְאֵ֥ת אֲשֶׁר־נִגְזַ֖ר עָלֶֽיהָ׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
אחר הדברים האלה כשוך חמת המלך אחשוורוש זכר את ושתי. רש״י מבאר שזכר את יופייה. אבן עזרא מבאר את צורת המילה ״כשוך״. המלבי״ם דן בשילוש שבפסוק. שלושת הדברים שזכר - את ושתי, את אשר עשתה, ואת אשר נגזר עליה - מציגים חרטה שאין לה תקנה, שכן החוק אינו ניתן לביטול. וזה מכין את הצורך במלכה חדשה.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12כשך שם הפועל מפעלי הכפל.
זכר את ושתי. בפה ויתכן שזכר את יופיה על כן וי"ו ואת אשר עשתה.
נגזר. מגזרת בין הגזרים.
Kol Sason, Krotoschin, 1840
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19השאלות:מה רצה במה ששלש פה, את ושתי, את אשר עשתה, ואת אשר נגזר עליה:
זכר את ושתי, מספר שאחר ששך חמת המלך ועלה בדעתו לקחת אשה אחרת למלכה, פחד בלבבו מפני שלשה דברים, א. שזכר את ושתי, את יפיה ויחוסה ומעלותיה וחשב כי קשה שימצא אשה כמוה, ב. זכר את אשר עשתה, וירא לקחת אשה פן גם ימצא מיוחסת ויפ"ת כושתי תעשה גם היא כמעשה ושתי, ולא יכון במשפט כסאו שיהרוג גם זאת שיאמרו שהוא הורג את נשיו, ג. זכר את אשר נגזר עליה, וירא שגם תמצא אשה ראויה אליו לא תרצה להנשא לו כי תתירא שלא יהרוג גם אותה
On Your Way