אֶסְתֵּר א׳ · ז׳

וְהַשְׁקוֹת֙ בִּכְלֵ֣י זָהָ֔ב וְכֵלִ֖ים מִכֵּלִ֣ים שׁוֹנִ֑ים וְיֵ֥ין מַלְכ֛וּת רָ֖ב כְּיַ֥ד הַמֶּֽלֶךְ׃

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

והשקות בכלי זהב וכלים מכלים שונים. רש״י מבאר את צורת הפועל. אבן עזרא מבאר ״שונים״ מגזרת שינוי. המלבי״ם מסביר שהכלים ששתו בהם היו של זהב, ולא זו בלבד. הביטוי ״כלים מכלים שונים״ מדגיש שאין שני כלים דומים, וזו רמת פאר שאין למעלה ממנה. סוף הפסוק, ״ויין מלכות רב כיד המלך״, מוסיף שגם הכמות היתה ללא גבול.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

וְהַשְׁקוֹת בִּכְלֵי זָהָב. כְּמוֹ וּלְהַשְׁקוֹת:

שׁוֹנִים. מְשֻׁנִּים זֶה מִזֶּה, וְכֵן "וְדָתֵיהֶם שֹׁנוֹת". וְרַבּוֹתֵינוּ דָרְשׁוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ:

וְיֵין מַלְכוּת רָב. הַרְבֵּה. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: שֶׁהִשְׁקָה אוֹתָם כָּל אֶחָד וְאֶחָד יַיִן שֶׁהוּא זָקֵן מִמֶּנּוּ:

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

שונים. מגזרת שנוי והוא שם התואר כדמות פעול וכן ועם שונים.

כיד המלך. ככח כי הכח ביד יראה.

Kol Sason, Krotoschin, 1840

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

והשקות, הכלים ששתו בהן היו של זהב, ולא זאת אלא וכלים מכלים שונים, פי' מהרא"א שבכל כלי היו קבועים כלים שונים כמו קנקן זהב שבו היין והגביעים לשתות בהם וכדומה באופן שלפני כל אחד היו כל כלי השתיה וכולם של זהב, עד שלא הוצרך אחד ליקח כלי מחברו, וזה מורה על רוב הכלים, ולא תאמר שהיו הכלים מספיקים בעבור שלא היה יין הרבה, לז"א ויין מלכות רב, היין היה רב בכמות כיד המלך, וגם טוב באיכות, שעז"א יין מלכות עד שרבו השותים בעבור טובו ומתקו:

On Your Way