רש״י
רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11וְהַקָּרֹב אֵלָיו. לַעֲרֹךְ דְּבָרָיו לִפְנֵיהֶם. אֵלּוּ הֵם: כַּרְשְׁנָא שֵׁתָר, וגו':
אֶסְתֵּר א׳ · י״ד
וְהַקָּרֹ֣ב אֵלָ֗יו כַּרְשְׁנָ֤א שֵׁתָר֙ אַדְמָ֣תָא תַרְשִׁ֔ישׁ מֶ֥רֶס מַרְסְנָ֖א מְמוּכָ֑ן שִׁבְעַ֞ת שָׂרֵ֣י ׀ פָּרַ֣ס וּמָדַ֗י רֹאֵי֙ פְּנֵ֣י הַמֶּ֔לֶךְ הַיֹּשְׁבִ֥ים רִאשֹׁנָ֖ה בַּמַּלְכֽוּת׃
הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים
טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור
במילים פשוטות
והקרוב אליו כרשנא שתר אדמתא תרשיש. רש״י מבאר ״והקרוב אליו״ - לערוך דבריו לפניו. אבן עזרא מסביר שיש מקומות שאין המלך נראה בהם. המלבי״ם שואל על כפל התארים. שבעת השרים הנמנים כאן הם מועצת המלוכה העליונה, והכתוב מדגיש שהם ״רואי פני המלך היושבים ראשונה במלכות״ - כלומר ההחלטה שתתקבל היא ברמה הגבוהה ביותר.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא, מלבי״ם · נכתב ונערך במקור
כל המפרשים
אבן עזרא
רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12ראי פני המלך. יש מקומות שלא יראה המלך לכל אנשיו, ובספר מלכי פרס כתוב כי ארבע מעלות הם השרי' המערכת הראשונ' יושבת בתחילה לפני המלך, וזה הטעם היושבים ראשונה במלכות במערכת המלכות.
Kol Sason, Krotoschin, 1840
מלבי״ם
רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19השאלות:מז"ש והקרוב אליו, ולמה כפל תארם בשלשה ענינים:
והקרוב, אחר שהקדים שמשפט זה אינו משפט מלך, רק משפט שבין איש לאשתו בחר להציע המשפט הלז לפני שבעת השרים האלה מצד ד' טעמים:א. והקרוב אליו שהם יושבים קרובים אליו ולא רצה שיתפרסם המשפט הזה רק אחר שהם בל"ז כבר שמעו את כל אשר רצה שהם ישפטו בדבר ונשאר סוד ביניהם, ב. בחר בהם מצד שהם שבעת שרי פרס ומדי וראוי שישפטו משפט זה מפני מעלתם, ג. שהם רואי פני המלך תמיד ומכירים קריצותיו ורמיזותיו וידעו מה בלבו שרוצה לזכותה, ד. היושבים ראשונה במלכות שיושבים במלכות מזמן רב, וכבר בחנו תולדות הימים ומבחן הזמנים כדרך השופטים הישישים הבקיאים ומומחים בדבר:
On Your Way