אֵיכָה ד׳ · ב׳

בְּנֵ֤י צִיּוֹן֙ הַיְקָרִ֔ים הַמְסֻלָּאִ֖ים בַּפָּ֑ז אֵיכָ֤ה נֶחְשְׁבוּ֙ לְנִבְלֵי־חֶ֔רֶשׂ מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י יוֹצֵֽר׃ {ס}

הפסוק מוצג עם ניקוד וטעמים

טקסט הפסוק: Miqra according to the Masorah (ויקיטקסט). מקרא על פי המסורה, ויקיטקסט · רישיון CC BY-SA · השינויים שנעשו בטקסט וכתב הוויתור

במילים פשוטות

בני ציון היקרים המסולאים בפז, איכה נחשבו לנבלי חרש. רש״י מבאר ״המסולאים בפז״ - המהוללים והנערכים כפז. אבן עזרא מבאר את צורת המילה. עכשיו מתפרש הדימוי של הפסוק הקודם: הזהב שהועם הוא בני ציון. הניגוד בין פז לבין ״נבלי חרש״, כלי חרס פשוטים, הוא הניגוד החריף ביותר האפשרי בין יקר לזול, וסוף הפסוק מדגיש שאלה מעשה ידי יוצר.
מבוסס על רש״י, אבן עזרא · נכתב ונערך במקור

כל המפרשים

רש״י

רבי שלמה יצחקי · צרפת, המאה ה־11

הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז. הַמְהֻלָּלִים וְהַנֶּעֱרָכִים כְּפָז. הָרוֹאֶה אוֹתָם אוֹמֵר: "רְאוּ תָאֳרָם שֶׁל אֵלּוּ כְּמַרְאִית פָּז". וְכֵן "לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר", "בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה" "סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת", לְשׁוֹן הִלּוּל וְעֵרֶךְ הֵן:

לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ. כַּדֵּי חֶרֶשׂ שֶׁנּוֹתְנִים בָּהֶם יַיִן, כְּגוֹן נִבְלֵי יַיִן "וְנִבְלֵיהֶם יְנַפֵּצוּ":

The Metsudah Five Megillot, Lakewood, N.J., 2001 · ספריא · CC BY

אבן עזרא

רבי אברהם אבן עזרא · ספרד, המאה ה־12

אל"ף המסלאים תחת ה"א השרש, כי הה"א הנעלם לא ימצא בתוך המלה:

Ibn Ezra on Lamentations -- Wikisource