וּמַאֲכַ֣ל שֻׁלְחָנ֡וֹ וּמוֹשַׁ֣ב עֲבָדָיו֩ וּמַעֲמַ֨ד מְשָׁרְתָ֜יו וּמַלְבּוּשֵׁיהֶ֗ם וּמַשְׁקָיו֙ וּמַלְבּ֣וּשֵׁיהֶ֔ם וַֽעֲלִיָּת֔וֹ אֲשֶׁ֥ר יַעֲלֶ֖ה בֵּ֣ית יְהֹוָ֑ה וְלֹא־הָ֥יָה ע֛וֹד בָּ֖הּ רֽוּחַ׃

ומושב עבדיו. כל אחד במקום הראוי לו וכן היה מעמד משרתיו כ״א במקום הראוי לשירותו:

ומלבושיהם. הראוי לכל אחד לפי מה שהוא:

ומשקיו. המשרתים להשקות המסובין:

ועליתו. דרך עליתו לבית ה׳:

ולא היה וכו׳. אמרה בלשון גוזמא לרוב התמהון: