וּשְׁאָר֙ דִּבְרֵ֣י שְׁלֹמֹ֔ה הָרִאשֹׁנִ֖ים וְהָאַחֲרוֹנִ֑ים הֲלֹא־הֵ֣ם כְּתוּבִ֗ים עַל־דִּבְרֵי֙ נָתָ֣ן הַנָּבִ֔יא וְעַל־נְבוּאַ֞ת אֲחִיָּ֣ה הַשִּׁילוֹנִ֗י וּבַֽחֲזוֹת֙ (יעדי) [יֶעְדּ֣וֹ] הַחֹזֶ֔ה עַל־יָרׇבְעָ֖ם בֶּן־נְבָֽט׃

הראשונים. בראשית ימיו ובאחרית ימיו:

על דברי נתן. על הספר אשר כתב נתן הנביא ובס׳ נבואת אחיה ובס׳ חזות יעדו החוזה בספור הנבואה שנבא על ירבעם (וכל הספרים האלה אינם נמצאים אצלינו):

ובחזות. ענין מראות נבואה ור״ל בספר נבואות יעדו הוא עדו החוזה:

ושאר דברי שלמה. במלכים (יא, מא) ויתר דברי שלמה כתובים על ס' דברי שלמה, והוא עפמ"ש בהבדל בין נשאר ובין נותר, שהנותר הוא הנותר מעצמו והנשאר הוא בכונה, ושם מדבר מדברים שאין בם צורך להכתב בספרי הקדש, עז"א ויתר, והם כתובים בדברי שלמה, ר"ל בספר דה"י שלו, ופה מדבר מדבריו שהם קדושים ולא כתבם בכאן מפני שהנביאים עשו מהם ספורים מיוחדים, עז"א ושאר. וכן תמצא שתמיד אומר ויתר, כמו ויתר דברי רחבעם ודומיהם, כי מדבר מדברי חול, רק פה מדבר מדברי קדש אמר ושאר: