דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ט׳ · כ״ה

וַיְהִ֨י לִשְׁלֹמֹ֜ה אַרְבַּ֩עַת֩ אֲלָפִ֨ים אֻֽרְי֤וֹת סוּסִים֙ וּמַרְכָּב֔וֹת וּשְׁנֵים־עָשָׂ֥ר אֶ֖לֶף פָּרָשִׁ֑ים וַיַּנִּיחֵם֙ בְּעָרֵ֣י הָרֶ֔כֶב וְעִם־הַמֶּ֖לֶךְ בִּירוּשָׁלָֽ͏ִם׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

ארבעת אלפים אוריות. ובכ״א עמדו עשרה סוסים וז״ש במ״א ארבעים אלף אורות ור״ל ארבעים אלף סוסים עמדו באורות:

ויניחם. מקצתם הניח בערי הרכב ומקצתם נשארו עם המלך בירושלים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

אוריות. אבוסים כי אבוס בעליו (ישעיהו א׳:ג׳) תרגומו אוריא והוא מקום מאכל הבהמות:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מלבי״ם

רבי מאיר לייבוש · המאה ה־19

ויהי לשלמה. במלכים (ה, ו) ארבעים אלף ארות סוסים, בכל אוריה היו עשרה חדרים, נמצא היו ארבעה אלפים אוריות גדולות וארבעים אלף חדרים, והסתירה מפה למ"ש למעלה (א, יד) התבאר שם:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

רלב״ג

רבי לוי בן גרשום · פרובנס, המאה ה־14

ויהי לשלמה ארבעת אלפים אריות סוסים ומרכבות. הנה בס' מלכים כתוב ויהי לשלמה ארבעים אלף אורות סוסים למרכבו וכבר התרנו הספק בזאת הסתירה בס' מלכים:

מקור: ספריא · נחלת הכלל