כִּֽי־אֳנִיּ֤וֹת לַמֶּ֙לֶךְ֙ הֹלְכ֣וֹת תַּרְשִׁ֔ישׁ עִ֖ם עַבְדֵ֣י חוּרָ֑ם אַחַת֩ לְשָׁל֨וֹשׁ שָׁנִ֜ים תָּב֣וֹאנָה ׀ אֳנִיּ֣וֹת תַּרְשִׁ֗ישׁ נֹֽשְׂאוֹת֙ זָהָ֣ב וָכֶ֔סֶף שֶׁנְהַבִּ֥ים וְקוֹפִ֖ים וְתוּכִּיִּֽים׃ {פ}

הולכות תרשיש. אשר היו הולכות אל תרשיש ואחת לשלש שנים תבאנה מתרשיש ונושאות זהב וכו׳ (ויתכן שאין זה אופיר האמור למעלה ולשתי המקומות שלח אניות):

שנהבים. שן הפיל:

וקופים. שם חיה קוף ונזכר בדרז״ל (יומא כט):

ותוכים. הם העופות יפות הנוצות בחלוף הגוונים וקרויים טווס:

כי אניות. עמ"ש בפי' מלכים בזה על דברי מהרי"א שדבר קשות על סופרנו: