וְאִם־תְּשׁוּב֣וּן אַתֶּ֔ם וַֽעֲזַבְתֶּם֙ חֻקּוֹתַ֣י וּמִצְוֺתַ֔י אֲשֶׁ֥ר נָתַ֖תִּי לִפְנֵיכֶ֑ם וַהֲלַכְתֶּ֗ם וַֽעֲבַדְתֶּם֙ אֱלֹהִ֣ים אֲחֵרִ֔ים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶ֖ם לָהֶֽם׃

אתם. על ישראל בכללם יאמר:

ואם תשובון אתם. ושם אם שוב תשובון אתם ובניכם וכו' והכרתי את ישראל וכו' ואת הבית אשלח וכו', שם מדבר אם הוא ובניו ישובו מה' שהוא בתמידות, שעז"א שוב תשובון, שהמקור הבא לפני הפעל מורה על תמידות הפעולה, שאז יכרית ישראל לגמרי ואת הבית ישלח בהחלט. ופה מדבר אם רק הוא לבדו ישוב מה' עכ"פ ינתש את ישראל, שהוא עקירת הנטוע ממקומו, הגם שלא יכריתם לגמרי

והבית ישליך. שלא ישגיח עליו בהשראת שכינתו הגם שלא ישלחהו רק יושלך משמים ארץ: