עַתָּ֣ה אֱלֹהַ֗י יִֽהְיוּ־נָ֤א עֵינֶ֙יךָ֙ פְּתֻח֔וֹת וְאׇזְנֶ֖יךָ קַשֻּׁב֑וֹת לִתְפִלַּ֖ת הַמָּק֥וֹם הַזֶּֽה׃ {ס}

קשובות. ענין שמיעה כמו ואין קשב (מ״א יח):

עתה ה' אלהי. בכאן קצר את תפלת שלמה ולא העתיק שלשה הפסוקים האחרונים שם, ולנגדם העתיק מה שמצא בספרים אחרים שסיים משני פסוקים מן שיר המעלות (סימן קלב) שנאמר על הכנסת הארון כמו שפירשתי שם, ובאו בכאן בשינוי קצת, וכבר בארתי זה בפירוש תהלות דרשהו משם: