דִּבְרֵי הַיָּמִים ב׳ ו׳ · כ״ח

רָעָ֞ב כִּֽי־יִהְיֶ֣ה בָאָ֗רֶץ דֶּ֣בֶר כִּֽי־יִ֠הְיֶ֠ה שִׁדָּפ֨וֹן וְיֵֽרָק֜וֹן אַרְבֶּ֤ה וְחָסִיל֙ כִּ֣י יִֽהְיֶ֔ה כִּ֧י יָצַר־ל֛וֹ אֹיְבָ֖יו בְּאֶ֣רֶץ שְׁעָרָ֑יו כׇּל־נֶ֖גַע וְכׇֽל־מַחֲלָֽה׃

במילים פשוטות

הפסוק נלמד כאן לצד כל המפרשים הקלאסיים שלמטה. הסבר מקורי מונגש לפסוק זה נמצא בהכנה ובבדיקה, ויתווסף בקרוב.

כל המפרשים

מצודת דוד

רבי דוד אלטשולר · המאה ה־18

רעב כי יהיה. מסיבות אחרות לא מעצירת המטר:

שדפון וכו׳. והרעב מוכן לבוא:

כי יצר לו. כשיבא אויב לצור עליו בארצו ובשעריו:

כל נגע. או כל מיני נגע ומחלה אשר יבוא בו:

מקור: ספריא · נחלת הכלל

מצודת ציון

רבי יחיאל הלל אלטשולר · המאה ה־18

שדפון. ענין לקות הזרע עד לא נגמר הבשול:

ירקון. הכספת פני התבואה ונהפך למראה ירקון:

וחסיל. מין ארבה:

יצר. מל׳ מצור:

מחלה. מל׳ חולי:

מקור: ספריא · נחלת הכלל