כִּ֚י הַֽאֻמְנָ֔ם יֵשֵׁ֧ב אֱלֹהִ֛ים אֶת־הָאָדָ֖ם עַל־הָאָ֑רֶץ הִ֠נֵּ֠ה שָׁמַ֜יִם וּשְׁמֵ֤י הַשָּׁמַ֙יִם֙ לֹ֣א יְכַלְכְּל֔וּךָ אַ֕ף כִּֽי־הַבַּ֥יִת הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֥ר בָּנִֽיתִי׃

כי האמנם. האם אמת הדבר שישב אלהים עם האדם בבית העשוי על הארץ בתמיה הלא שמים לא יכלכלוך ומכ״ש הבית וא״כ במה יהיה בית ה׳:

האמנם. אמנם הוא ענין אמת והיא בה״א התמיהה:

יכלכלוך. ענין החזקה כמו שלשת אלפים יכיל (לעיל ד):

אף כי. הוא ענין ק״ו וכ״ש:

ישב. שם כתיב ישב אלהים על הארץ, ועזרא תקן שר"ל שישב את האדם ושוכן בין בני ישראל, ביתר הדברים לא נמצא מכאן עד סוף פסוק מ"ם רק שינוים קטנים לתיקון הלשון, וכבר בארתי כל התפלה הזאת בפירוש ס' מלכים די באר, והקורא ידרוש פירושו משם: