כִּֽי־עָשָׂ֨ה שְׁלֹמֹ֜ה כִּיּ֣וֹר נְחֹ֗שֶׁת וַֽיִּתְּנֵ֘הוּ֮ בְּת֣וֹךְ הָעֲזָרָה֒ חָמֵ֨שׁ אַמּ֜וֹת אׇרְכּ֗וֹ וְחָמֵ֤שׁ אַמּוֹת֙ רׇחְבּ֔וֹ וְאַמּ֥וֹת שָׁל֖וֹשׁ קוֹמָת֑וֹ וַיַּעֲמֹ֣ד עָלָ֗יו וַיִּבְרַ֤ךְ עַל־בִּרְכָּיו֙ נֶ֚גֶד כׇּל־קְהַ֣ל יִשְׂרָאֵ֔ל וַיִּפְרֹ֥שׂ כַּפָּ֖יו הַשָּׁמָֽיְמָה׃ {פ}

כי עשה שלמה. בא לפרש איך הי׳ נגד כל ישראל והאיך ראוהו הרחוקים ממנו ואמר כי עשה וכו׳:

ויעמוד עליו. וראהו א״כ כולם:

השמימה. למעלה כלפי השמים:

ויברך. ענין כריעה ולתוספת ביאור אמר על ברכיו:

כי עשה. זה לא נמצא במלכים, ועזרא פירש על איזה מקום עמד שלמה אז. ומ"ש חמש אמות ארכו היינו מן האמצע, כי היה למעלה עגול ולמטה מרובע, והיה המרובע נחלק לשתים, ממקום שבא העגול עד קצהו, והיו חמש אמות לכל צד. ומ"ש ויברך על ברכיו לא נזכר ג"כ במלכים, רק כן מבואר ממש"ש בסוף הענין (ח, נד) קם וכו' מכרוע על ברכיו: